עזרה ראשונה במצבי חירום

הכל על בריאות ילדכם

ד"ר לאור משיב על שאלות בנושא בריאות ילדים

עזרה ראשונה במצבי חירום

הילד התעורר בלילה עם אשך כואב, האם ניתן להמתין עד הבוקר?
כאבים באשכים יכולים להיגרם מסיבות שונות: חבלה, גירוי מקומי אך גם משיזור או סיבוב של האשך. זהו מצב חרום המחייב פנייה מידית לרופא.
האשך מקבל את אספקת הדם הורידית והעורקית מכלי דם המגיעים מחלל הבטן. לעיתים מסיבה שאינה ברורה, האשך מסתובב סביב צירו ובכך חוסם את אספקת הדם אליו. הדבר מתבטא בד"כ באשך רגיש ונפוח. במידה והבעיה לא תאובחן תוך מספר שעות האשך עלול להיפגע ולהפוך נמקי. לכן, בכל מקרה של אשך כואב יש לפנות מיד לרופא, ואם הדבר קורה כשאין רופא זמין יש לפנות לחדר מיון.
אל תיקחו את האחריות על עצמכם, תנו לרופאים להחליט מה הסיבה לכאב.

איך לטפל בעקיצות חרקים
רוב החרקים העוקצים את הילדים אינם ארסיים, ולכן התגובה המקומית לעקיצה נובעת מחומרים שהחרק מזריק לעור בעת העקיצה ותפקידם לאפשר מציצת דם.הטיפול במקרים כאלו הוא ראשית במניעה.בילד שידוע שרגיש לעקיצות יתוש, מומלץ להתקין ליד המיטה מכשיר נגד יתושים או למרוח תכשיר כימי הדוחה יתושים. ניתן גם לכסות את המיטה בכילה המונעת את כניסת היתושים.במידה והילד נעקץ, קיימות מספר דרכי טיפול. טיפול מקומי ברטיות קרירות המכווצות את כלי הדם ומקטינות את הגירוי והנפיחות, מריחת משחות נגד אלרגיה כגון ג'ל פנסטיל וגזיזת ציפורני הילד למניעת גרד שעלול לגרום לזיהום משני של מקום העקיצה.אם האזור סביב העקיצה אינו ורוד, אלא הופך אדום נפוח וחם יש לפנות לרופא לבדיקה.
בעקיצת דבורים או עכבישים יופיע בד"כ אודם ניכר במקום, ובמידה ומקום העקיצה הוא בפנים ובצוואר או שהכאב והנפיחות ניכרים, יש לפנות לבדיקת רופא לשקילת מתן טיפול תרופתי.

לתינוק יש עצירות, מה לעשות?
אצל תינוקות הניזונים מחלב אם, היציאות הן בד"כ רכות, בצבע צהוב ירקרק.
בד"כ יש יציאה סביב כל ארוחה. אצל תינוקות הניזונים מפורמולה, היציאות בד"כ יותר משחתיות וכהות. גם תדירות היציאות משתנה בין ילד לילד, וייתכנו אף מספר ימים ללא יציאה. במידה ולילד אין יציאה מספר ימים אך התיאבון שמור, אין רושם לשינוי בהתנהגות ואין סימני כאב כגון בכי עז המלווה בהזעה וקיפול הרגליים לבטן, ניתן להמתין מספר ימים ליציאה. בכל מקרה אחר רצוי לפנות לרופא הילדים.
 


הילד התעורר בלילה עם שיעול נבחני, כמו של כלב ים, מה לעשות?
שיעול נבחני, או סטרידור, הוא מצב שכיח בילדים. מקור השיעול הוא מגירוי של מיתרי הקול, ובד"כ אין מעורבות של דרכי הנשימה התחתונות. ברוב המקרים השיעול אינו מלווה בקוצר נשימה. השיעול נגרם מגירוי מיתרי הקול בשל זיהום ויראלי,שיכול להיות מלווה בחום, חשיפה לאלרגנים, אוויר יבש או שאיפת גוף זר.למרות שהשיעול בסטרידור נשמע מפחיד מאוד, הוא אינו מסכן את הילד.ראשית, יש להרגיע את הילד ולעודד אותו לנשום לאט. בהמשך, רצוי לכסותו בשמיכה ולתת לו לנשום אוויר קר מהמקפיא או דרך חלון פתוח למשך מספר דקות.אם אין שיפור ויש בבית תכשיר סטרואידלי לשאיפה כגון בודיקורט או פליקסוטייד אפשר לנסות לתת מנה אחת. אם אחרי כל זה אין שיפור יש לפנות לבדיקת רופא.בכל מקרה שבו יש רושם לקשיי נשימה המתבטאים בנשימה מהירה, החוורה או כחלון יש לפנות מיד לרופא ולא להמתין.

לילד יש חום, הוא טופל בתרופה להורדת חום ללא שיפור. מה לעשות?
ראשית חשוב להבין שחום אינו מחלה, אלא סימן שיכול להעיד על מחלה.
בד"כ בעת מחלה, החום נגרם בשל התגובה הדלקתית שהגוף יוצר כנגד הוירוסים או החיידקים. עליית חום הגוף מקשה על התרבות הוירוסים והחיידקים ועוזרת לגוף להתמודד עם הזיהום בצורה יעילה יותר.החום עצמו אינו מסוכן פרט לאחוז קטן של ילדים שבהם עלולה עלייה מהירה של החום בתחילת המחלה לגרום לפרכוסי חום. לכן, לא צריך להיבהל מהחום. במידה והילד פעיל ולא נראה שעליית החום מציקה לו, אין כלל צורך לנסות להוריד את החום. הורים רבים מתישים את עצמם ואת הילד בניסיון "להלחם" בחום ולהורידו.במידה ונראה שהחום מפריע לילד ניתן לטפל בתרופות להורדת חום ממשפחת הפראצטמול (אקמול, נובימול, דקסמול, אלדולור וכו') או איבופן (נורופן או אדוויל).יש להבין שמדובר ב 2 סוגים שונים של תרופות ולכן ניתן לטפל בהם במקביל.אם תרופה אחת לא עוזרת ניתן להשתמש בשנייה לסירוגין.חשוב לשמור על מרווח של 8 שעות בין כל מנת איבופן ו 4 שעות בין כל מנת פראצטמול.אם גם זה לא עוזר ניתן להשתמש במקלחת או אמבטיה פושרת או ברטיות רטובות.
אם הילד נראה חולה, יש לפנות לרופא או להיעזר במדחום המופיע באתר על מנת לקבל החלטה .
 

מהן תולעים בישבן (תולעי מעיים)?
תולעי סיכה )אוקסיאוריס( הם טפילי מעיים שכיחים המדבקים בכל הגילאים.
אורך התולעת כ 12 מ"מ וצבעה בהיר-שקוף. היא שכיחה בכל העולם ובכל שכבות האוכלוסייה.
פרט להיותה טפיל מטריד אין היא מסוכנת, אינה גורמת בד"כ מחלה נלוות ואינה משפיעה על בדיקות דם. אין עדות לקשר בין תזונה מסוימת לקיום תולעים (מותר לאכול ממתקים).ההדבקה היא מאדם לאדם בלבד ונעשית ע"י בליעת ביצי התולעים הנדבקות לאצבעות בעת גרד באזור פי הטבעת. בהמשך, הילד מכניס את האצבעות לפה ובולע את הביצים שתוך 6 שעות מתחילות להתפתח לתולעת. הביצים יכולות לשרוד 3 שבועות מחוץ לגוף על בגדים, צעצועים ומשטחים שונים ולכן ההדבקה היא רבה ויכולה להיות חוזרת שוב ושוב אצל אותו ילד. תוך שבועיים מבליעת הביצים התולעת הופכת בוגרת ומאכלסת את המעי הגס ואזור פי הטבעת. בעיקר בשעות הלילה יוצאות הנקבות ומטילות ביצים באזור פי הטבעת ולעתים באזור איבר המין אצל בנות. אצל רוב הילדים אין כל עדות לכך שיש להם תולעים ולכן הם מדביקים ילדים אחרים.

סימנים שמרמזים לקיום תולעים כוללים:סימני גרד סביב פי הטבעת והפות, אי שקט ובכי בעיקר בשעת בשעות הלילה, זיהוי תולעים בצואה או באזור פי הטבעת וילד שחוזר להרטיב בלילה אחרי שכבר היה גמול.בד"כ לא מבצעים בדיקות צואה לקיום תולעים כיוון שבדיקה תקינה אינה שוללת קיום תולעים.

כיצד מטפלים בתולעים?
דרך הטיפול בתולעי מעיים כוללת מספר פעולות. ראשית, חשוב להקפיד על רחצת ידיים אחרי ביקור בשירותים ומגע בפי הטבעת. חשוב לגזור ציפורניים כיוון שהביצים שורדות זמן רב תחת הציפורניים, וכן על מנת למנוע פציעת העור בעת הגרד הרב.
גם אם רק לילד אחד יש תולעים, כדאי לטפל בכל הילדים בבית חשוב לכבס במים חמים את התחתונים להשמדת הביצים.
בנוסף, יש לפנות לרופא לקבלת טיפול תרופתי. הטיפול ניתן בשתי מנות בהפרש של 10 ימים על מנת להרוג את התולעים וגם את אלו שטרם בקעו מהביצים בעת הטיפול הראשון.החומר רעיל רק לתולעים ולא לבני אדם. עד שהטיפול ישפיע, ניתן למרוח משחות שונות להרגעת תחושת הגרד.


לפרטים נוספים כנסו לאתר קופ"ח מאוחדת  www.meuhedet.co.il