בית פיינברג

היסטוריה

ללא ספק בית פיינברג הוא אחד הבתים היפים והחידתיים ביותר בארץ.

הבית שנבנה על ידי ישראל (לוליק) פיינברג, נבנה בשלבים החל משנת 1896, כאשר חלקים מרשימים בבית, שקיימים גם היום, נבנו לא לפני שנת 1906.פיינברג היה אחד ממייסדי חדרה, גדרה וראשון לציון; ובביתו, בית פיינברג, ניהלו גדולי היישוב דיונים הרי-גורל על עתידה של מדינת ישראל בכלל ועל המושבה חדרה בפרט.בבית זה התגוררה משפחת פיינברג שכללה את אב המשפחה, ישראל פיינברג, את האֵם פאני, לבית בלקינד, ושלושת ילדיהם: שושנה, אבשלום וצילה.

מבנה הבית דומה לצורת האות ח', כאשר במרכזה היה "גניק", גן פרחים וירק אותו טיפחה אֵם המשפחה, שהצטיינה בגידול ורדים ואירוסים, ואף הפיקה את האירוס השחור.בַּמבנה, מכיוון החצר, היה חדר אוכל גדול ומאורך שאליו נכנסו דרך כניסה מפוארת ומרשימה, מחלונות חדר האוכל נשקף "גניק". מימין לחדר האוכל, לכיוון רחוב הגיבורים, הייתה שורה בת ארבעה חדרים מרשימים בם התגוררו בני המשפחה.באגף הצפוני היו שירותים - מבנה חדשני לאותם ימים - וכן שני חדרים קטנים. לאגף זה הייתה אף קומה עליונה, בה נמצא החדר שבו אבשלום נהג לכתוב ולהתבודד.  אגף זה נשרף בפוגרום 1921, בו הותקפה חדרה על ידי פורעים ערבים. בפוגרום זה גם נשדד הבית.

          

 
באגף הדרומי היה המטבח שבו היה תנור רוסי ענק עם אפשרות פתיחה לשני כיוונים ובתוכו דוד מים בנוי - הדוד סיפק מים חמים במשך כל היממה.
באגף זה היה גם חדר האמבטיה בו גם השתמשו לשטיפת כדי החלב וכן חדרה של העוזרת.לבית פיינברג היה גם מרתף מרשים וגדול שבו אוחסנו המצרכים.

הבית, להבדיל מבתי המושבה חדרה, רוהט בסגנון שהיה נדיר מאד במושבות. אב המשפחה מעצם היותו אנין טעם הקפיד לרכוש רהיטים וכלים משובחים ומיוחדים.עיטורים מיוחדים ומקוריים עיטרו את קירות הבית, כולם מעשה ידי אומנים שהגיעו בהזמנה מהערים הגדולות על מנת לחדש או לשנות את הסגנון.

בבית פיינברג גדל אבשלום, הוגה רעיון מחתרת ניל"י שמטרתה הייתה לגרש את השלטון הטורקי מהארץ ולסייע לבריטים לכובשה.
מבית זה יצא בשנת 1917 למפגש עם הבריטים באלכסנדריה, ומצא את מותו במדבר סיני.

סיפורו של אבשלום, שנולד למשפחה מיוחסת, מספר גם את סיפור שבטיות עלייה הראשונה.

דמותו של אבשלום פיינברג, לוחם, חוקר, אינטלקטואל ורומנטיקן עוצבה כגיבור אגדי של שבט

העלייה הראשונה.אבשלום, כחלק ממשפחתו, היה בעל זכויות בבניין הארץ.אביו, ישראל (לוליק) פיינברג, היה בין

מייסדי חדרה, גדרה וראשון לציון; אמו, פאני הייתה בת למייסדי ראשון לציון, ואחותה הצעירה של אולגה חנקין, רעייתו של יהושע חנקין "גואל האדמות"; דודו יוסף פיינברג

אח-אביו, הצליח לרתום את הברון אדמונד דה-רוטשילד להעניק תמיכה במושבות; דוד נוסף, ישראל בלקינד אח-אמו, עמד בראש תנועת ביל"ו. ובנוסף, אחותו הבכורה, שושנה, נישאה לנשום וילבושביץ (לימים: וילבוש) אחיה של מנה שוחט ממקימי התעשייה בארץ.

כבן למשפחה אשר ביתה היה מוקד לחיים החברתיים והציבוריים של הארץ, בית בו הושרשו ערכי אהבת הארץ והשפה העברית, לא מן הנמנע כי אבשלום יהפוך לאגדה עוד בחייו.
 

כיום

בית פיינברג, מבתיה הראשונים של העיר, שוחזר ושוקם ביוזמה משותפת של עיריית חדרה, משפחת פיינברג, המועצה לשימור אתרים ומוזיאון החאן בעיר.בית זה הינו אחד הבסיסים המרכזיים הן בחדרה והן בארץ כולה, ומכאן המחויבות להביא לתודעה את המורשת וההיסטוריה לכל גווני האוכלוסייה.

בית פיינברג נפתח לקהל הרחב בנובמבר 2008, והמטרה היא להופכו למרכז תרבותי עבור אנשי רוח, תרבות ושוחרי מורשת מכל הארץ, מתוך ידיעה והכרה שלעיר חדרה נדבך חשוב ועצום בתקומת מדינת ישראל.

באופן שוטף מתקיימים במוזיאון בית פיינברג סיורים והדרכות לקבוצות ולמבקרים עצמאיים. הבית פועל בשיתוף עם מוזיאון החאן בכל הקשור להדרכות בבית, משמע; מדריכי המוזיאון הם אלה אשר מדריכים את הסיורים בפועל.
דרך הסיור במוזיאון הקיים בבית מסופר סיפורה של משפחת פיינברג, של חדרה ושל היישוב היהודי.

בבית פיינברג, המשמש גם כבית תרבות, מתקיימים תערוכות אומנים, ימי עיון וכנסים של חברות שונות כגון: בנקים, חברות, היי-טק וכדומה.
כמו כן, מתקיימים בו מספר רב של ערבים כגון: הרצאות סופרים, שיחות עם משוררים או אנשי רוח, הקרנות סרטים דוקומנטריים, ערבי שירה וערבי נגינה ומוסיקה וכדומה.
השקתו של הספר "אות מאבשלום" של הסופרת נאוה מקמל-עתיר התקיימה בבית פיינברג. השקה זו לוותה בהתרגשות גדולה של הסופרת, תוך פרסום רב בעיתונות המקומית והארצית.


הפרוייקט הארצי של משרד התרבות והספורט, "ישראל קוראת ‏2010", התקיים בבית זה והיה האירוע המוצלח ביותר ברמה הארצית.
ללא ספק בית פיינברג הוא אחד הבתים היפים ביותר בארץ.

בבית פיינברג פועל בית-קפה ומסעדה חלבית כשרה למהדרין "קפה-פיינברג", אשר רוב שעות פעילותו מלא עד אפס מקום.
בית הקפה פועל "ברוח התקופה" בה חיה משפחת פיינברג בבית; כלי ההגשה, התפריט ואפילו הריבות מזכירים את תקופת חדרה כמושבה.